המשבר הכלכלי העולמי לא הפגין סלחנות כלפי שוק העבודה ולא פסח על מועמדים שנפלטו ממקומות עבודה חרף שנים רבות של עבודה מסורה, השקעה ואהבה לארגון.

מנגד, "חדרי ההמתנה" של דורשי העבודה, אותם עובדים שנפלטו ממקום עבודתם הופך ונהיה צפוף יותר, התחרות על כל משרה קשה יותר מתמיד והפער בין ההיצע לביקוש מגיע לשיאים חדשים.

כשאלה העובדות ברקע ושגרת החיים נמשכת ושועטת קדימה ויחד איתה ההתחייבויות השוטפות האישיות מסתמנת נטייה לנסות גם שיטות מלאכותיות כדי להשיג ראיון העבודה, להרשים את המראיין ולהעפיל לשלב הגמר.

צעידה על השביל הדק המפריד בין האמת לשקר עלול להפוך את ראיון העבודה לסיטואציה לא נעימה, מלווה ברצף לא-לוגי של אמירות והצהרות. סביר להניח במצב כזה כי לא יחלוף זמן עד שמראיין יפסיק את הראיון וישרבט לעצמו על גבי קורות החיים שלכם הערה שתראה כך: "למועמד, בעיות אמינות קשות".

הרשו לי לשתף אתכם, הזדמן לי באופן אישי להשתתף במאות ראיונות עבודה, לא פעם שמעתי אמירות כמו: "אני בדיוק מה שאתה צריך, גם נבון וגם רגוע, מסור ויעיל, גם מכיר את כל השחקנים בענף שהחברה שלכם פועלת..ו…לפעמים אני קצת עצבני.. אבל זה לא יכול לפגוע בתפקוד שלי". אכן סלט גדול של נתונים והצהרות אישיות.

פעם ראיינתי מועמד לתפקיד איש מכירות שדאג לציין יותר מפעם את העובדה שהוא מכיר באופן אישי את אנשי הקשר של אחד מהלקוחות הגדולים של החברה וביקשתי ממנו לספר לי מי הם מקבלי ההחלטות שהוא מכיר ומה טיב הקשר שלו עימם ? השתיקה הייתה רמה למדי, לא הופתעתי. המועמד היה נבוך והבנתי שאין שחר לדברים.

הניסיון ליצור דימוי עצמי שלא משקף את מי שאתם באמת, עלול להפוך את המועמדות שלכם לפסולה לצמיתות בתוך הארגון. מאגרי המידע של המעסיקים נושאים פרטים מדוקים  עליכם לרבות סיבת פסילת המועמדות, כך שאם תרצו להגיש מועמדות בעתיד, סביר להניח "שהרומן" הקצר שהיה ביניכם יהיה מתועד היטב.

תפקידם של אנשי הגיוס הוא להציף אמירות לא אוטנטיות במטרה לסכל גיוסים לא בריאים לארגון עליו הם שומרים מכל משמר. זכרו שיש הבדל גדול בין איך שאתם רואים את "עיגול הפינות בראיון" לאיך שהמראיין רואה זאת.

אל תפרשו לא נכון את התחושה הפנימית שלכם במהלך הראיון, כאילו הכול הולך לכם בסדר והמסכה עושה פלאים כמו זו של ג'ים קארי – זה לא מבשר או מלמד על שום דבר עדיין, לרב מסמכי חוות הדעת של אנשי המקצוע הם חומר פנימי שלעולם לא תדעו עליו דבר.

על מנת להציב את הקו שאני מוביל בפרופורציות הנכונות ראוי לציין כי ישנה מידה מסוימת של סובלנות כלפי מועמדים מתוך ידיעה ברורה שזהו אקט טבעי / מכירתי הנובע מהנחת היסוד לפיה מועמד מגיש מועמדות לעבודה רוצה להתקבל ולהתחיל בה.

אני באופן אישי אוהב לראות את הלהט של המתראיין, גם אם יש עיגולי פינות מזערים. כל מתראיין הוא באותו רגע איש המכירות של עצמו. אם זאת הישמרו לא לעבוד את הקו אדום. ברגע שחציתם אותו נשאלת השאלה מתי המראיינת תקטול את הראיון.

הלחץ הכספי ואיתו הלחץ המשפחתי מייצרים לעיתים פעולות הנעה לא רציונאליות, נכנה אותם פעולות הישרדות / "אין לי מה להפסיד ולכן כדאי לנסות". השילוב בין הרצון העז להתקבל לעבודה והלחצים שציינתי מעמידים במבחן את העוצמה הפנימית לפעול נכון ומתוך הגיון בריא.

כשלון בראיון או בראיונות עבודה אינו אומר דבר לגבי הפוטנציאל שלכם. גם כשעוברים חודשים ועדיין שום תהליך לא מתקדם כפי שצפיתם או האמנתם שיקרה, אסור לאבד תקווה ויתרה מכך אסור לפסול את האישיות שלכם בעצמכם ולנסות להיות מי שאינכם באמת. קיימים מקרים בהם פרופילים מסוימים של מועמדים אינם מתאימים למשרות שונות ולא בשל אישיות פסולה אלה שהמעסיק מחפש משהו מאוד ספציפי. לכן יתכן ותצטרכו לעבור מספר רב של ראיונות עבודה עד אשר הדבר האמיתי יקרה ואני בטוח ומשוכנע שהמקום הטבעי עבורכם יגיע, עד אני ממליץ לכם בחום להמשיך להתראיין כפי בדרך טבעית וכנה והכי חשוב לא לאבד תקווה.